פסיכותרפיה פסיכדלית - שינוי פרדיגמה
השימוש בחומרים פסיכדליים ספציפיים במהלך פגישה טיפולית, מאפשר שינוי תודעתי תחום בזמן שיכול להביא לשינוי משמעותי ומתמשך ברמה הקוגניטיבית, הרגשית והגופנית. מחקרים מראים עדויות ליעילות פורצת דרך של פסיכותרפיה בשילוב חומרים ספציפיים, לרוב קטמין, MDMA ופסילוסיבין.
באיזה אופן הטיפול הפסיכדלי שונה מטיפול תרופתי פסיכיאטרי?
טיפול פסיכדלי מייצר שינוי תודעתי משמעותי ותחום בזמן, במהלכו ניתן לעבד תכנים באופן השונה מהותית. בגלל אופי השינוי התודעתי הטיפול ניתן רק במהלך פגישה טיפולית בליווי צמוד של מטפלים שעברו הכשרה ייעודית, ותחת השגחה רפואית. בניגוד לטיפול פסיכיאטרי המצריך לקיחת תרופות בשגרה לתקופות ממושכות, בטיפול פסיכדלי הטיפול ניתן פעמים אחדות ומאפשר להניע תהליך ריפוי עצמאי.
שינוי משמעותי זה מתאפשר הודות ל3 מנגנונים עיקריים:
מאז ומתמיד שאפו אנשים להיות חופשיים, להבין את עצמם, לגדול מבחינה פנימית ורוחנית ולהיות מאושרים.
פסיכיאטריה ופסיכותרפיה אינטגרטיבית מציעה גוף ידע ופרקטיקה קלינית המתבססת על רפואה מערבית, פסיכותרפיה פסיכודינאמית במקביל לפילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית, נוכחות משמעותית למרכיב הגופני בחוויה, חמלה וקשב רצוף לרגע הזה – מיינדפולנס.
פסיכיאטריה אינטגרטיבית
במהלך הטיפול הפסיכדלי ניתן להרחיב באופן יעיל את חלון הסיבולת, ולאפשר למטופלים לגשת לחוויות טראומטיות ולעבד אותן לעומק ולמשך זמן ממושך יותר.הרחבה זו מסייעת במניעת הצפה רגשית או ניתוק, שיכולים לעכב את ההתקדמות הטיפולית.
חומרים פסיכדליים מפחיתים פעילות באזור במוח הנקרא רשת ברירת המחדל (DMN), אשר ממלא תפקיד מרכזי בשימור תחושת העצמי שלנו.
פעילות ה-DMN מקושרת לעיתים קרובות לדפוסי חשיבה חזרתיים וביקורתיים כלפי עצמנו.
הפחתה זו בפעילות יכולה לאפשר לאנשים לחוות תחושת אחדות וחמלה והקלה מתפיסות נוקשות ומזיקות.חומרים פסיכדליים מעודדים שינויים גמישות וקישוריות במערכות נוירונים, ומטפחים חיבורים עצביים חדשים שיכולים להקל על למידה והסתגלות.
על ידי הגברת התקשורת בין אזורים שונים במוח, פסיכדליים עשויים לסייע למטופלים ליצור אסוציאציות ותובנות חדשות, דבר שיכול להיות מועיל במיוחד בהקשרים טיפוליים שמטרתם להתגבר על דפוסי חשיבה או התנהגות מושרשים.